העשרה: סעיפי חוק שכדאי להכיר – מתוך חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959
חוק שירות התעסוקה, תשי"ט -1959 הוא חוק שההכרות עימו היא תנאי לקבלת רישיון השמה (לשכה פרטית). מטרת הדרישה היא שמי שיש לו רישיון לשכה פרטית, ידע את החוק כדי שיוכל לכבד אותו. כאן נביא סעיפים חשובים מתוך החוק שכדאי לכל חברת השמה להכיר.
פרק רביעי: לשכות פרטיות
הגדרות (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005
62. בפרק זה –
"אדם עם מוגבלות", "נציבות" – כהגדרתם בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (בחוק זה – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות);
"בן משפחה" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך;
"בעל היתר" – לשכה פרטית שקיבלה היתר לפי הוראות סעיף 65;
"בעל ענין" – כל אחד מאלה:
(1) בתאגיד – בעל ענין בתאגיד, כהגדרתו בחוק ניירות ערך;
(2) באדם שאינו תאגיד – בן משפחתו, מי שזכאי לחלק מהרווחים של אותו אדם או בן משפחה של מי שזכאי כאמור;
"בעל רישיון" – לשכה פרטית שקיבלה רישיון לפי הוראות סעיף 63;
(תיקון מס' 18) תשע"א-2011
"בעל תפקיד בכיר", בעסק – מי שממלא בפועל תפקיד בכיר בעסק או מי שמיועד למלא תפקיד כאמור, יהא תואר משרתו אשר יהא;
(תיקון מס' 16) תשס"ז-2007
"הממונה" – כהגדרתו בחוק עובדים זרים;
"חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
"חוק עובדים זרים" – חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991;
"לשכה פרטית" – מי שעיקר עיסוקו או מקצתו בתיווך עבודה, למעט שירות התעסוקה;
"עובד זר" – כהגדרתו בסעיף 1יב לחוק עובדים זרים;
"תיווך עבודה" – הפגשה, בתמורה או שלא בתמורה, בין מעסיק או מי שזקוק לעובד (בפרק זה – מציע עבודה) לבין מבקש עבודה, לשם העסקת מבקש העבודה אצל מציע העבודה, ולמעט פרסום מידע כמפורט בפסקאות (1) ו-(2):
(1) פרסום מידע על מציע עבודה, ובלבד שהמפרסם אינו מעביר לידי מציע העבודה פרטים מזהים של מבקש עבודה;
(2) פרסום מידע על מבקש עבודה, ובלבד שהמפרסם אינו מעביר לידי מבקש העבודה פרטים מזהים של מציע עבודה;
"השר" – שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
רשיון (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005
63. (א) לא יעסוק אדם כלשכה פרטית אלא אם כן קיבל רישיון לכך מאת השר ובהתאם לתנאיו.
(תיקון מס' 7) תשנ"א-1991 (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005
(ב) רשיון לפי סעיף זה יהיה לתקופה של שנה ואולם רשאי השר לתת רישיון לתקופה קצרה מזו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(תיקון מס' 15) תשס"ה-2005
(ג) רישיון לפי סעיף זה ניתן לחדש לתקופות נוספות של שנה בכל פעם, ורשאי השר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לחדשו לתקופה הקצרה משנה או לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים; סבר השר שאין לחדש רישיון או שיש לחדשו לתקופה הקצרה משנה, יודיע לבעל הרישיון בכתב את נימוקיו לכך ויתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו לפני מתן החלטתו; לא הודיע השר כאמור, יתחדש הרישיון לתקופה נוספת של שנה, בכל פעם.
(תיקון מס' 15) תשס"ה-2005
(ד) הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) תימסר לבעל הרישיון 30 ימים לפחות לפני מועד פקיעת הרישיון, ואולם רשאי השר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, למסור את ההודעה במועד מאוחר יותר, ובלבד שלא יהיה מאוחר ממועד פקיעת הרישיון ושתינתן לבעל הרישיון הזדמנות להביא את טענותיו לפניו לפני מתן החלטתו.
(תיקון מס' 15) תשס"ה-2005
(ה) הבקשה למתן רישיון תוגש בדרך שיקבע השר והיא תכלול פרטים, ויצורפו אליה מסמכים, הכל כפי שיקבע השר.
תנאים למתן רישיון (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005
63א.(א) לא יינתן רישיון למבקש לעסוק כלשכה פרטית אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1) מבקש הרישיון או המנהל המועסק על ידו, לפי הענין, הוא בעל ידע בתחומים ובהיקף שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר, ורשאי השר לקבוע לענין זה הוראות שונות לסוגים שונים של לשכות פרטיות; בתקנות לפי פסקה זו יקבע השר, בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, הוראות לגבי הידע הנדרש לשם תיווך עבודה למבקש עבודה שהוא אדם עם מוגבלות;
(2) מבקש הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של השר, קיומם של תנאים פיסיים וסביבתיים נאותים המאפשרים מתן שירות תקין על ידי הלשכה הפרטית, לרבות לענין אבטחת מידע כהגדרתה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, והבטחת נגישות לאדם עם מוגבלות בכפוף להוראות הנגישות שלפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובהתאם לאמות מידה שיקבע השר בהתייעצות עם הנציבות;
(3) מבקש הרישיון, בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל ענין באחד מהם, לא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין מבקש הרישיון ראוי לעסוק כלשכה פרטית;
(4) בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון לא הפעיל השר סמכות מן הסמכויות המפורטות להלן כלפי מבקש הרישיון, בעל תפקיד בכיר בעסקו, או בעל ענין באחד מהם:
(א) אי חידוש רישיון, ביטולו, התנאתו בתנאים או סיוגו לפי הוראות סעיפים 63(ג) או 68(א);
(ב) הוצאת צו סגירה לפי הוראות סעיף 68א;
(ג) אי חידוש רישיון, ביטולו או סיוגו לפי הוראות סעיפים 2(ג) או 6(א) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר לתת רישיון אף אם הופעלה סמכות כאמור בפסקה (4) של אותו סעיף קטן, בהתקיים אחד מאלה:
(1) חלפה שנה לפחות מיום הפעלת הסמכות כאמור, ומבקש הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של השר, כי חדלו להתקיים הנסיבות שבשלן הופעלה הסמכות כאמור, וכי הוא נקט בצעדים מתאימים לצורך מניעת הישנותן בעתיד;
(2) הסמכות הופעלה כלפי בעל ענין במבקש הרישיון או בבעל תפקיד בכיר בעסקו, והשר סבור, מנימוקים שיירשמו, כי ראוי לתת את הרישיון בשל מידת הזיקה שבין בעל הענין לבין מבקש הרישיון או לבין בעל התפקיד הבכיר בעסקו, לפי הענין.
(ג) השר רשאי להתנות את מתן הרישיון, לגבי לשכה פרטית מסוימת, בקיומם של תנאים נוספים על אלה המפורטים בסעיף קטן (א), הנדרשים לשם הסדרת פעילותה התקינה, מנימוקים שיימסרו למבקש הרישיון.
(ד) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי לקבוע תנאים נוספים למתן רישיון; כן רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה כאמור לקבוע הוראות לענין מתן פטור, מלא או חלקי, מן התנאי האמור בסעיף קטן (א)(1), למי שיש לו ניסיון של שלוש שנים לפחות בתיווך עבודה או בניהול משאבי אנוש.
(ה) השר רשאי לסרב לתת רישיון למבקש מאותן סיבות שבשלהן רשאי הוא לבטלו או לסייגו, לפי הוראות סעיף 68.
(תיקון מס' 18) תשע"א-2011
(ו) (1) השר רשאי לסרב לתת רישיון למבקש לעסוק כלשכה פרטית אם היה המבקש, בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל עניין באחד מהם, אחד מאלה, וטרם חלפה התקופה המזערית:
(א) בעל עניין במי שהשר הפעיל לגביו סמכות;
(ב) בעל תפקיד בכיר במי שהשר הפעיל לגביו סמכות;
(ג) בעל עניין בבעל עניין במי שהשר הפעיל לגביו סמכות;
(ד) בעל עניין בבעל תפקיד בכיר במי שהשר הפעיל לגביו סמכות;
(2) על אף האמור בפסקה (1), לא יסרב השר לתת רישיון לפי פסקאות משנה (ב) ו-(ד) לאותה פסקה, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו כי התנהלותו של בעל התפקיד הבכיר הביאה, בין השארף להפעלת הסמכות; השר רשאי להסתמך לעניין זה, בין השאר, על מסקנה שאליה הגיע בעבר, טרם הפעלת אותה סמכות, ובלבד שניתנה באותה עת לבעל התפקיד הבכיר הזדמנות לטעון את טענותיו;
(3) על אף האמור בפסקה (1), הפעיל השר סמכות שעניינה התניה או סיוג בלבד, לא יסרב לתת רישיון לפי אותה פסקה, ואולם רשאי הוא לקבוע כי ההתניה או הסיוג יחולו ברישיון; אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מאפשרות סירוב, התניה או סיוג לעניין הרישיון לפי כל דין;
(4) בסעיף קטן זה –
"התקופה המזערית" – תקופה של שלוש שנים החל במועד שבו הופעלה סמכות;
"סמכות" – כל אחת מאלה:
(1) סמכות בהתאם לסעיף קטן (א)(3);
(2) סמכות מהסמכויות המפורטות בפסקאות משנה (א), (ב) או (ג) של סעיף קטן (א)(4).
דחיית החלטה לענין מתן רישיון או החלטה שלא לחדשו, בשל הליכים פליליים (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005
63ב. היה לשר יסוד סביר להניח שמבקש רישיון, בעל רישיון, או בעל תפקיד בכיר או בעל ענין באחד מהם, עבר עבירה כאמור בסעיף 63 א(א)(3), ומתנהלים נגדו הליכים פליליים בקשר לאותה עבירה, רשאי הוא לדחות את החלטתו לענין מתן הרישיון או להחליט שלא לחדש את הרישיון, לפי הענין, עד לסיום ההליכים כאמור; לענין זה, "הליכים פליליים" – החל בפתיחה בחקירה על פי דין.
תנאים ברישיון (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005
64. (א) השר רשאי לקבוע ברישיון תנאים שיש לקיימם במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה, לרבות בענינים אלה:
(1) מסירת מידע למבקשי עבודה, כולם או חלקם, בענינים, באופן ובשפות, הכל כפי שיורה השר, ובין השאר מידע בדבר זכויות העובד בישראל בענף העבודה שאליו מופנה מבקש עבודה;
(2) הצגת הרישיון במקום ובאופן שיורה השר.
(ב) השר רשאי להוסיף תנאים ברישיון לגרוע מהם או לשנותם, אם מצא כי הדבר דרוש בשל שינוי הנסיבות לאחר מתן הרישיון.
(ג) השר רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע תנאים שיראו אותם ככלולים ברישיון לרבות בענינים האמורים בסעיף קטן (א), דרך כלל, או לסוגים של לשכות פרטיות, מבקשי עבודה או מציעי עבודה.
תחולת הוראות (תיקון מס' 7) תשנ"א-1991
64א. (א) הוראות סעיפים 42 ו-44 יחולו לגבי שליחה לעבודה בידי לשכה פרטית.
(ב) לשכה פרטית לא תסרב סירוב בלתי סביר לתת שירותיה.
תיווך בין-ארצי (תיקון מס' 17) תש"ע-2010 (תיקון מס' 21) תשע"ד-2014
65. 2 (א) (1) לא יעסוק אדם כלשכה פרטית בתיווך עבודה לעובדים זרים, אלא אם כן קיבל היתר מיוחד לכך מאת שר הפנים ובהתאם לתנאיו, ורשאי שר הפנים לקבוע בהיתר כי לשכה פרטית כאמור תהא רשאית לפעול בעניינים של עובדים זרים ומעסיקיהם, אף שלא בקשר לתיווך עבודה כאמור, בתנאים כפי שיקבע בהיתר;
(תיקון מס' 17) תש"ע-2010
(1א) היתר לפי פסקה (1) יינתן רק לתאגיד שמטרתו ועיסוקו היחידים הם בעניינים כאמור באותה פסקה;
(תיקון מס' 17) תש"ע-2010
(1ב) תאגיד שהוא בעל היתר לפי פסקה (1), יהא פטור מחובת רישיון לפי סעיף 63;
(תיקון מס' 17) תש"ע-2010
(1ג) לא יעסוק אדם כלשכה פרטית בתיווך עבודה שמקומה מחוץ לישראל או בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים מחוץ לישראל, ואינם עובדים זרים, אלא אם כן קיבל היתר מיוחד לכך מאת השר ובהתאם לתנאיו, וזאת נוסף על רישיון כאמור בסעיף 63;
(תיקון מס' 16) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 17) תש"ע-2010
(2) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי לא יינתן ללשכה פרטית היתר כאמור בפסקה (1ג), אלא אם כן המציאה ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת להבטחת מילוי חובותיה לפי חוק זה וכן להבטחת מילוי חובותיה כלפי עובדים זרים לפי כל דין או הסכם (בפסקה זו – ערובה); קבע השר כאמור, יקבע, באותה דרך, הוראות לענין הערובה, ובין השאר, הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה, חילוטה והשימוש בכספי החילוט; תקנות לפי פסקה זו יכול שיחולו על כלל הלשכות הפרטיות או על סוגים של לשכות פרטיות, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים של לשכות פרטיות.
(תיקון מס' 15) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 17) תש"ע-2010
(ב) הוראות פרק זה החלות לעניין בקשה לרישיון, רישיון ובעל רישיון, יחולו גם לעניין בקשה להיתר, היתר ובעל היתר לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, ולעניין תיווך עבודה לעובדים זרים – גם בשינויים אלה:
(תיקון מס' 16) תשס"ז-2007
(1) שר הפנים רשאי לקבוע בהיתר תנאים הדרושים לשם הבטחת קיומם של תנאים בהיתר שניתן למעסיק לפי הוראות סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, לגבי עובדים זרים שהלשכה הפרטית פועלת בענינם וכן לקבוע בהיתר חובת מסירת מידע לממונה, בקשר להעסקתם של העובדים הזרים, לרבות בדבר תנאי העסקתם;
(2) שר הפנים רשאי לסייג או לבטל את ההיתר לפי הוראות סעיף 68(א) גם כאשר בעל ההיתר, בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל ענין בו, עיכב תחת ידו, שלא כדין, מסמך זיהוי או דרכון של עובד זר;
(תיקון מס' 17) תש"ע-2010
(3) הסמכויות הנתונות לשר לפי פרק זה, לרבות לפי סעיף קטן (א)(2), יהיו נתונות לשר הפנים, ובלבד שסמכות השר להתקין תקנות תהא נתונה לשר הפנים לאחר התייעצות עם השר;
(תיקון מס' 17) תש"ע-2010
(4) הוראות סעיף 63א(א)(4) יחולו הן לגבי הפעלת סמכויותיו של השר כמפורט באותו סעיף והן לגבי הפעלת סמכויות שר הפנים לגבי היתר לפי סעיף קטן (א)(1) או לפי סעיף 10(א) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;
(תיקון מס' 17) תש"ע-2010
(5) בסעיף 67(ג), במקום "שבתחום סמכותו של השר" יקראו "שבתחום סמכויותיהם של השר או שר הפנים".
(תיקון מס' 16) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 17) תש"ע-2010
(ג) שר הפנים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר חובת לשכה פרטית לשלם לעובד זר שהלשכה הפרטית פעלה בענינו בתיווך עבודה בהיותו מחוץ לישראל ואשר לא עבד בשנה הראשונה שלאחר הגעתו לישראל, או בחלק ממנה, תשלום בעד התקופה שבה לא עבד כאמור; תקנות לפי סעיף קטן זה יכול שיחולו על כלל הלשכות הפרטיות או על סוגים של לשכות פרטיות, ורשאי שר הפנים לקבוע הוראות שונות לסוגים של לשכות פרטיות.
(תיקון מס' 14) תשס"ד-2004
66. (בוטל).
איסור תיווך שלא באמצעות עובד או בעל רישיון (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005
66א. לשכה פרטית לא תעסוק בתיווך עבודה, אלא באמצעות עובד שלה או באמצעות בעל רישיון או בעל היתר, לפי הענין.
הגבלה בנוגע לקבלת שירותי תיווך (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 17) תש"ע-2010 (תיקון מס' 21) תשע"ד-2014
66ב. מעסיק המבקש להעסיק במסגרת עסקו או משלח ידו עובד זר, לא יקבל לשם כך שירותי תיווך עבודה ממי שאינו בעל היתר לפי סעיף 65(א)(1).
חובת נאמנות והגינות (תיקון מס' 18) תשע"א-2011
66ג. לשכה פרטית חייבת לפעול בנאמנות ובהגינות, ותגלה למבקש העבודה ולמציע העבודה כל מידע שיש בידיה בעניין הנוגע לעבודה שבתיווכה היא עוסקת או שלגביה היא פועלת מכוח היתר שניתן לפי סעיף 65(א)(1).
פיקוח על לשכות פרטיות (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005
67. 2 (א) לשכה פרטית נתונה לפיקוח השר.
(תיקון מס' 15) תשס"ה-2005
(ב) בעל רישיון יודיע לשר, בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר לצורך קבלת רישיון לפי הוראות פרק זה, בתוך 30 ימים מיום השינוי.
(תיקון מס' 15) תשס"ה-2005
(ג) היה לשר חשד סביר כי בעל רישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון או הוראה מהוראות כל דין שבתחום סמכותו של השר בנוגע לזכויות עובדים או לפי חוק זה, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון להגיש דין וחשבון מאושר על ידי רואה חשבון או עורך דין, לפי הענין, שיכלול כל נתון הדרוש לצורך בדיקת החשד האמור.
ביטול רישיון, סיוגו או התלייתו (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005
68. 2 (א) השר רשאי, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, לסייג או לבטל את הרישיון בהתקיים אחד מאלה:
(1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
(2) חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון;
(3) הופר תנאי מתנאי הרישיון;
(4) בעל הרישיון הוכרז פושט רגל או פסול דין ואם הוא תאגיד – ניתן לגביו צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים או שהתאגיד החליט על פירוק מרצון;
(5) בעל הרישיון, בעל תפקיד בכיר בעסקו, או בעל ענין באחד מהם, עבר על הוראה מהוראות פרק זה או הוראות לפי פרק רביעי 1;
(6) בעל הרישיון או מי מטעמו נתן ייעוץ או חוות דעת משפטיים בנוגע לזכויות העובד וחובותיו, שלא באמצעות עורך דין.
(ב) היה לשר יסוד סביר להניח כי בעל רישיון, בעל תפקיד בכיר בעסקו, או בעל ענין באחד מהם, עבר עבירה כאמור בסעיף 63א(א)(3), ומתנהלים נגדו הליכים פליליים בקשר לאותה עבירה, או הוגשה בקשה להכרזתו של בעל רישיון כפושט רגל, ואם הוא תאגיד – למתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים, רשאי השר, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, להתלות את הרישיון עד לסיום ההליכים; לענין זה, "הליכים פלילים" – החל בפתיחה בחקירה על פי דין.
צו סגירה (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005
68א. 2 (א) נוכח השר כי לשכה פרטית מתנהלת בלא רישיון, רשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות למנהל הלשכה הפרטית להשמיע את טענותיו, לצוות על הפסקת פעילותה של הלשכה הפרטית בדרך של סגירת המקום המשמש לפעילותה או בדרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות הענין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בפעילותה, והכל לתקופה שיקבע השר; תוקפו של צו לפי סעיף קטן זה לא יעלה על שישה חודשים.
(ב) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 79(א)(1), רשאי בית המשפט או בית הדין לעבודה, שאליו הוגש כתב האישום, להורות על הפסקת פעילותה של הלשכה הפרטית כאמור בסעיף קטן (א) עד תום ההליכים או עד למועד מוקדם מזה כפי שיורה.
(ג) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 79(א)(1), רשאי בית המשפט או בית הדין לעבודה, שהרשיעו, נוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על הפסקת פעילותה של הלשכה הפרטית כאמור בסעיף קטן (א).
ערעור (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 17) תש"ע-2010
69. הרואה עצמו נפגע מהחלטת השר או מהחלטת שר הפנים לפי פרק זה רשאי לערער עליה לפני בית הדין הארצי לעבודה בתוך 45 ימים מהיום שנמסרה לו ההחלטה.
תיווך שלא כדין (תיקון מס' 3) תשל"ג-1973 (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976 (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005
69א. (א) בעל כלי רכב או שוכרו, שהסיע בו לעבודה, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, שלושה עובדים לפחות שיש להם זיקת חובה ללשכת שירות התעסוקה אך לא נשלחו מטעמה, תהא בכך ראיה לכאורה שהוא עוסק כלשכה פרטית.
(תיקון מס' 15) תשס"ה-2005
(ב) המזמין הסעה בכלי רכב למטרה כאמור בסעיף קטן (א) ובנסיבות כאמור בו, תהא בכך ראיה לכאורה שהוא עוסק כלשכה פרטית, ולא תחול הוראת סעיף קטן (א) על בעל כלי הרכב או שוכרו.
(תיקון מס' 7) תשנ"א-1991 (תיקון מס' 21) תשע"ד-2014
(ג) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על הסעה בשירות אוטובוסים או מוניות ציבורי, או על הסעת עובדים בידי מעסיקם או בידי אדם מטעמו.
(תיקון מס' 15) תשס"ה-2005
(ד) מי שקיבל תשלום בעד סידור זולתו בעבודה, תהא בכך ראיה לכאורה שהוא עוסק כלשכה פרטית.
אגרות (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 16) תשס"ז-2006 (תיקון מס' 17) תש"ע-2010
69א1. (א) השר רשאי לקבוע אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון לפי פרק זה, וכן אגרה תקופתית שעל בעל רישיון לשלם; בתקנות לפי סעיף קטן זה יקבע השר את שיעורי האגרות ואת המועדים לתשלומן.
(ב) אגרה תקופתית שלא שולמה במועד שנקבע לתשלומה, ייווספו לה הפרשי הצמדה וריבית כאמור בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מהמועד שנקבע לתשלומה עד למועד תשלומה בפועל.
(ג) לא שילם בעל הרישיון את האגרה התקופתית עד תום ארבעה חודשים מהמועד שנקבע לתשלומה, יותלה רישיונו החל במועד שנקבע לכך בהתראה שנמסרה לו מאת השר או מי שהוא הסמיך לכך, עד לתשלום האגרה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (ב).
(תיקון מס' 17) תש"ע-2010
(ד) תקנות לפי סעיף זה טעונות את אישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולעניין היתר לפי סעיף 65(א)(1) – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
(תיקון מס' 14) תשס"ד-2004
פרק רביעי 1: תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה
הגדרות (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004
69ב. בפרק זה –
"לשכה זרה" – מי שפועל מחוץ לישראל בקשר לתיווך עבודה לעובד זר או בקשר ליציאתו של עובד זר ממדינת חוץ לצורך הגעתו לישראל למטרת עבודה;
"לשכה פרטית" ו"עובד זר" – כהגדרתם בסעיף 62;
"תשלום מותר" – תשלום שמותר לגבותו או לקבלו ממבקש עבודה לפי הוראות סעיף
69ה;
"השר" – שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
גביה או קבלה של תשלום על ידי לשכה פרטית (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004
69ג. לשכה פרטית לא תגבה ולא תקבל ממבקש עבודה, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום כלשהו, אלא אם כן הוא תשלום מותר; לענין זה, "מבקש עבודה" – מבקש עבודה וכן מי שביקש עבודה והלשכה הפרטית פעלה בענינו בתיווך עבודה.
גביה או קבלה של תשלומים מעובד זר, על ידי מי שאינו לשכה פרטית (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004
69ד. (א) אדם שאינו לשכה פרטית לא יגבה ולא יקבל מעובד זר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום כלשהו בקשר לתיווך עבודה, אלא אם כן הוא תשלום מותר.
(ב) לענין סעיף זה, ייחשב כתשלום בקשר לתיווך עבודה גם תשלום שהוא אחד מאלה:
(1) תשלום שנגבה או שהתקבל בקשר ליציאתו של עובד זר ממדינת החוץ לצורך הגעתו לישראל למטרת עבודה;
(2) תשלום בקשר לקבלת אשרה ורישיון לישיבת ביקור לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, או בקשר לקבלת היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים.
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שנותן לעובד הזר, במישרין או בעקיפין, שירותים בתחום התחבורה, ובלבד שאינו נותן לו שירותים אחרים בקשר לתיווך עבודה.
תשלום מותר (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004
69ה. (א) השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, סכום מרבי שמותר לגבות או לקבל כתשלום ממבקש עבודה, לפי הוראות סעיפים 69ג או 69ד, או לקבוע סוגי תשלומים שמותר לגבותם או לקבלם כאמור, ורשאי הוא לקבוע את שיעורם המרבי.
(ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של לשכות פרטיות, מבקשי עבודה, עובדים זרים או מציעי עבודה, ורשאי הוא לקבוע הוראות בענינים אלה:
(1) התנאים לגביה או לקבלה של התשלום המותר;
(2) נסיבות שבהן מי שגבה או שקיבל תשלום מותר יחויב בהחזרתו למבקש העבודה.
החזר תשלום (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004
69ו. מבקש עבודה זכאי, בלי לגרוע מזכויותיו לפי כל דין או הסכם, לתבוע ממי שגבה ממנו תשלום בניגוד להוראות סעיפים 69ג או 69ד, את החזר התשלום האמור.
תניות בהסכם בין לשכה פרטית ללשכה זרה (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004
69ז. לשכה פרטית המתקשרת עם לשכה זרה, תכלול בהסכם ביניהן תניות כמפורט להלן:
(1) הלשכה הזרה לא תגבה ולא תקבל מעובד זר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום העולה על הסכום שנקבע בהסכם ביניהן, ובלבד שהסכום שנקבע בהסכם כאמור לא יעלה על הסכום שקבע השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת (בפרק זה – התשלום החוזי);
(2) אם הלשכה הזרה גבתה או קיבלה מהעובד הזר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום העולה על התשלום החוזי, בניגוד לתניה כאמור בפסקה (1), תהיה הלשכה הפרטית מחויבת לבטל את ההסכם בינה לבין הלשכה הזרה מכוח הדין בישראל;
(3) אם התקיימו הנסיבות האמורות בפסקה (2) יהיה העובד הזר זכאי לקבל מהלשכה הזרה החזר בגובה ההפרש שבין התשלום ששילם לבין התשלום החוזי;
(4) תניות שקבע השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, שמטרתן להגן על זכויותיהם של עובדים זרים ולמנוע את ניצולם, ובכלל זה למנוע גביה או קבלה של תשלום מעובד זר על ידי לשכה זרה, העולה על התשלום החוזי.
גביה או קבלה של תשלום על ידי לשכה זרה העולה על התשלום החוזי (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004
69ח. (א) לשכה פרטית לא תתקשר בהסכם עם לשכה זרה שגבתה או שקיבלה מעובד זר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום העולה על התשלום החוזי; התקשרה לשכה פרטית עם לשכה זרה כאמור בהסכם – תפסיק את ההתקשרות; לענין זה, "התשלום החוזי" – התשלום החוזי שנקבע בהסכם בין הלשכה הזרה לבין הלשכה הפרטית, או בין הלשכה הזרה לבין לשכה פרטית אחרת.
(תיקון מס' 17) תש"ע-2010
(ב) (1) נודע ללשכה פרטית או למוסד ממוסדות המדינה כי לשכה זרה גבתה או קיבלה מעובד זר, תשלום העולה על התשלום החוזי, ימסור למי שהסמיך שר הפנים, את המידע שברשותה סמוך לאחר שנודע לו כאמור, אלא אם כן יש במסירת המידע כדי לפגוע בחקירה בידי הרשות המוסמכת לחקור על פי דין או אם הדבר מנוגד לדין;
(2) מי ששר הפנים הסמיכו לכך ימסור ללשכה פרטית, לפי בקשתה, מידע בדבר לשכה זרה אשר גבתה או קיבלה סכום העולה על התשלום החוזי; שר הפנים רשאי לקבוע כללים, לרבות כללים למסירת המידע, וכן תנאים לביצוע סעיף קטן זה.
מסירת מידע לעובד זר (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004
69ט. (א) לשכה פרטית העוסקת בתיווך עבודה לעובד זר, תמסור לעובד הזר הודעה הכוללת מידע לגבי זכויותיו בענינים אלה:
(1) התשלום המותר;
(2) התקשרה הלשכה הפרטית עם לשכה זרה בענינו של העובד הזר – התשלום החוזי לפי הוראות סעיף 69ז(1), וכן זכותו של העובד הזר לקבל מהלשכה הזרה החזר כאמור בסעיף 69ז(3);
(תיקון מס' 21) תשע"ד-2014
(3) כל מידע אחר שיש בו כדי לסייע בהגנה על זכויותיהם של עובדים זרים ובמניעת ניצולם, שקבע השר, לרבות עיקרי זכויות העובד לפי הדין בישראל, מידע בדבר זהות המעסיק, קיום אשרה ורישיון לישיבת ביקור, תיאור העבודה, תקופת העבודה ואמדן השכר הצפוי בישראל;
(תיקון מס' 17) תש"ע-2010
(4) מידע בדבר הממונה על זכויות עובדים זרים, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, סמכויותיו ודרגי ההתקשרות עמו.
(ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תימסר לעובד הזר זמן סביר לפני הגעתו לישראל או במועד אחר שקבע השר; ההודעה תהיה בכתב, בשפה המובנת לעובד הזר, ואם נקבע נוסח להודעה לפי סעיף קטן (ג) – בנוסח שנקבע כאמור.
(ג) השר רשאי לקבוע הוראות שמטרתן להבטיח את מסירת המידע לעובד הזר לפי הוראות סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע את נוסח ההודעה שתימסר.
סייג לתחולה (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004
69י. השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, סוגי עובדים זרים ששכרם עולה על כפל השכר הממוצע, שהוראות פרק זה, כולן או מקצתן, לא יחולו עליהם, בתנאים שקבע; לענין סעיף זה, "השכר הממוצע" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987
הסכמת שר הפנים להתקנת תקנות (תיקון מס' 17) תש"ע-2010
69יא. תקנות לפי פרק זה לגבי עובדים זרים יותקנו בהסכמת שר הפנים.
רוצים להכיר את מערכת Civi?
מערכת הגיוס תדאג שתוכלו לעבוד פי 5 יותר מהר מעבודה ידנית, רגילה, וכך להגיע למקסימום תוצאות בזמן הקצר ביותר, ולהעיף את העסק שלכם קדימה.
אני אשמח לתאם איתכם ללא עלות שיחת יעוץ והדגמה על מערכת גיוס Civi.
בהצלחה!
